" שירה הפכה להיות "האור שהציל אותי". מילים לבשו פתאום צורות וצורות אינדיבידואליות כדי ליצור משקפיים חזותיים מעבר למה שהייתי רואה כל יום במהלך השעות הספורות בכל שבוע שהמשורר-מורה שלנו, ג'ון אוליבר סיימון, הקדיש לכיתה שלנו בכיתה ג'. כל החוויות שנראו כאילו נשארו סגורות בפנים לפיי עכשיו הייתה דרך לעשות זאת  בריחה. בניגוד לימים אחרים בכיתה שבהם נראה היה שתמיד יש סדר בדברים או תשובה צפויה לכל דבר, בזמן השיעור עם המשורר-מורה שלנו מר סימון, תשובות מוכפלות בדקה.  11 שנים מאוחר יותר וכסטודנט ב' בקולג' הזיכרונות מהשיעורים האלה עדיין נשארים. "

  - כרמן חימנז,   כל מועצת העיר  מנהל סטודנטים '14-'15, Oakland Unified School District, אוקלנד, קליפורניה